Thursday, 30 April 2020
Post Covid זו תהיה משימה בעלייה, אך לא בלתי אפשרית לסובב כלכלה
ההתקפה של וירוס Coronavavice בהחלט שינתה את העולם לתמיד. בתהליך זה הרס שפע של מוניטין כמו גם כלכלות. כשאנחנו לקראת סוף הנעילה הגיע הזמן לתכנן את העתיד, לחפש הזדמנויות וללמוד מחסרונות.
זה חובה שהממשלה תצא עם תוכנית יציאה. בעוד שהמדינה החזקה ביותר בכדור הארץ, ארה"ב, נמצאה מתנופפת לנוכח מתקפת הנגיף, הודו, למרבה המזל, ניהלה את המגיפה בצורה טובה יחסית. בתקשורת הופיעו הערות שליליות בדרגות שונות.
אם קרן המטבע הבינלאומית תחזית כי הכלכלה ההודית תגדל ב 1.9- אחוז, בנק ברקלי הצהיר כי הוא יהיה אפס אחוז. ניבאו הפסדים בעבודה בסכום של 400 מיליון ברחבי העולם.
משהו שמעבר לשליטה אנושית פגע. אולי לא הצלחנו לעצור את זה מהתקפה אבל תמיד נוכל להילחם בזה ולצאת כמנצח. עלינו להתחיל לחשוב על התרחיש של הפוסט Covid-19.
במוקדם או במאוחר, אנו נצא מהנעילה הזו ונעשה מאמצים לחזור לחיים די נורמליים. על פי כמה סמינרים מקוונים שנערכו מיד לאחר הנעילה על ידי כמה כלכלנים בולטים הכל עדיין לא אבוד. עד כה הודו לא נפגעה בצורה קשה ככל שהייתה צפויה.
בהשוואה למדינות מפותחות רבות הודו הצליחה הרבה יותר טוב. עם זאת, במונחים מוחלטים מומחים מרגישים שהכלכלה ההודית עומדת לאבד כל דבר בין ה- Rs 9 lakh crore לבין Rs 11 lakh crore מהתמ"ג שלה. השבת הניקוז במזומן תהיה משימה הרקולאית אך זה לא אמור להיות בלתי אפשרי.
המומחים בסמינרים המקוונים דיברו על נקודות מסוימות על מה יש לעשות כדי להחיות את הכלכלה. ראשית, עלינו להבין שמדובר במשבר כלכלי אנושי (HEF) ששונה לחלוטין משנת 2008 וצריך לקחת לפחות תשעה חודשים כדי להתאושש במידה מסוימת. שנית, הבנקים צריכים להיות ברצועה הדוקה יותר כדי לשמור על נכסים שאינם מבצעים ביצועים (NPA) בבדיקה.
מכתבי הסנקציה של הבנק שלך לא חשובים כעת, רק לסכום בחשבונך. בנקים הולכים לשנות את הסנקציות שלך ולבצע הפחתות דרסטיות, אם הם רואים סיכון אשראי. המצב הנוכחי יביא גם להערכה מחודשת דרסטית של הסטארט-אפים המיליארד דולר.
הערכת השווי תאתגר. תזרים מזומנים יהיה מקומם ומצובר בקשיים לגייס מזומנים חדשים. מינוף הוא חרב פיפיות.
זה יכול להרים אותך או להפיל אותך. לפני יומיים הממשלה הרפה כמה מגבלות על הנעילה. עם זאת, ההפעלה מחדש של הייצור תתקשה.
מכיוון שכוח העבודה ייאלץ לבחור בין פחד מהחיים או פרנסה. כדי לנהל זאת, יש לתמרץ עבודה כדי לחזור ולהנהלה להבטיח להם ביטחון חיים, אוכל ולינה במידת הצורך. הנהלות החברה צריכות להיות זהירות יותר על ידי קיצוץ בעלויות, צמצום וללא תוספות / בונוסים.
קבלת תזרים מזומנים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. האשראי הצרכני צריך להגדיל כמו גם את ההכנסה לנפש. הודו נמוכה מאוד בשני החשבונות.
השותפות הציבורית והפרטית עובדת למעשה, בנק YES הוא דוגמה טובה. למרות שהיא מתחרה, הממשלה לא איפשרה לה להיכשל מכיוון שההשלכות היו מזיקות יותר. הממשלה הייתה צריכה להגדיל ולעשות את אותו הדבר עבור בנק PMC ו- IL&FS.
הדברים היו שונים. RBI צריך להתקדם ולרכוש חובות ארגוניים. זהו נוהג נפוץ של בנקים מרכזיים ברחבי העולם. יש להסדיר יותר את ה- NBFCs. במידת הצורך, יש להפסיק רישיונות בנקאיים חדשים. לבנקים קיימת חשיפה של 12 קוביות לאק לנקודות ה- NBFC הללו.
כוח עליון - מונח זה עושה את הסיבוב הרבה בימינו. זה הובא בגזת ממשל לפני כמה שבועות בנוגע לתשלום לספקיה. כעת חברות רבות, כולל חברות גדולות מנצלות זאת ומנסות לדלג על תשלום החכירה שלהן לספקים.
יש להשתמש בהן רק כאשר חברות למעשה אינן יכולות לשלם ולא מכיוון שהן יכולות להשתמש בסעיף מסוים. . מכיוון שהדבר יכול להשפיע אדווה על הכלכלה. שוקי המניות נפגעו קשה אך אמורים לחזור אחורה עם הזמן.
בהודו ישנם רק שני אחוז משקיעים במניות לעומת 40-60 אחוז במדינות מסוימות. גם חדירת קרנות הנאמנות היא נמוכה מאוד בשיעור של 12 אחוזים לעומת 62 אחוז ברחבי העולם. יש לעודד את המשקיעים בפעם הראשונה להשקיע בקרנות נאמנות מכיוון שהם פחות מסוכנים.
חברות גדולות יכולות תוך 24 עד 48 שעות לקבל QIP מכספים זרים וכעת יש לעודד לגייס יותר כסף מהציבור. דוח מקינזי אמר כי במהלך 2018 עד 2022 מיליארד אנשים בעולם יהיו בקטגוריית מעמד הביניים שמתוכם 650 מיליון יהיו באסיה ו 318 מיליון הם מהודו. הודו תהיה גדולה במספר הצריכה, אף כי החיסכון הכספי פחת כתוצאה מגידול בהוצאות הצרכנים.
שלושת הדברים שצריך לזכור בדרך להחלמה והם: אני מצפה מהממשלה לבוא עם תוכנית גירוי גדולה בקרוב. למעשה, ציפיתי שראש הממשלה יודיע על חבילה גדולה שתגביר את הכלכלה במהלך נאומו האחרון למדינה, אך הוא לא עשה זאת. אני מקווה שהוא יעשה זאת במוקדם.
כלכלנים שונים הציעו מספר עצום של פתרונות וצפוי שראש הממשלה ישמע לדבריהם. מאמר מאת אריג 'נג אריג 'נג הוא עיתונאי פרילנסר שכותב על היבטים שונים של כלכלה ואקטואליה. קרא עוד מאמר של Arijit Nag.
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment